במהלך השירות הצבאי חווה צוריאל אירועים קשים, רשלנות רפואית וחוויות פיזיות ונפשיות קשות שגרמו לו להתמוטטות טוטאלית. חייו לפני השירות הצבאי היו עשירים ומלאים -הוא היה ספורטאי מצטיין אך זנח את חלומו לטובת שירות צבאי משמעותי ביחידה מובחרת.

לאחר חוויותיו הקשות בצבא , מצא עצמו צוריאל נאבק על חייו. במשך שנה וחצי איבד את יכולת התפקוד והעצמאות ולמעשה הפך לשבר כלי המטופל ב-15 כדורים שונים מידי יום וקנאביס רפואי. כתוצאה ממצבו, הוגדר צוריאל כפוסט טראומתי קשה מאוד, ובמשך זמן רב הוזן דרך הוריד. המערכת החיסונית שלו קרסה וצוריאל סבל מהתעלפויות חוזרות, התקפים וסיוטים קשים, מה שהוביל לקבלת כלבת שירות המלווה את צוריאל עד היום ומסייעת לו להתמודד עם מצבו הפיזי והנפשי ולהעיר אותו מהתעלפויות וסיוטים. בשל מצבו הקשה צוריאל אף חווה מספר נסיונות אובדנות קשים.

נקודת מפנה התרחשה כאשר אחיו הקטן, רק בן 10.5 אמר לו משפט אחד ששינה את פני המאבק:
"צורי, אני רוצה שתישאר בחיים. אני צריך אותך". מנקודת זו החליט שהוא נלחם על חייו ומתמודד עם הטראומה.

בצורה הדרגתית החל שוב להתאמן, לרוץ, ללמוד, לחזור לנהל חיי שגרה, להשתתף בתחרויות ריצה ולנצח ואף התחתן עם בת זוגו התומכת. ב-5 השנים האחרונות צוריאל מאמן ומלווה אנשים מכל קצוות האוכלוסיה ובכל הגילאים ומעביר את הכלים שרכש לכל אדם בארץ ובעולם ששואף לשפר את חייו ולנצח.

גלית ברזם, מחנכת הכיתה אמרה כי במהלך ההרצאה נתן צוריאל לתלמידים כלים מעשיים להתמודדות. "הוא הגיע עם הכלבה שלו, אווה, ובמפגש מדהים שארך 3 שעות הוא נתן לתלמידים כלים, וקישר את הרעיונות שלו לאירועים הטראומטיים שעבנו מאז 7/10. התלמידים קיבלו את המסר כי מכל קושי או משבר אפשר לצמוח, לחיות בניצחון יום יומי ללא תלות בשום תוצאה חיצונית, להעריך את החיים בצורה שלא הערכנו, ולחיות את החיים שמגיעים לנו"