ארוחה מהספרים

במסגרת ההערכה החלופית במקצוע הספרות, ערכו השבוע תלמידי כיתה י2 בתיכון "אלון" ארוחה עיראקית. התלמידים קראו את הרומנים של אלי עמיר "מפריח היונים" ו"תרנגול כפרות", הנכללים בטרילוגיה המתארת את המסע של עמיר מבגדד לישראל, וכחלק מההוראה החלופית השתתפו במפגש מרגש עם עזרא בן יעקב, שעבר מסע דומה להפליא למסעו של עמיר. לצד שולחנות עמוסים במאכלים עיראקיים שהכינו הורי התלמידים, פרש עזרא את סיפור חייו באוזני התלמידים.  

עזרא, דודה של אחת האמהות מהכיתה, בן 85, נולד בעיר חילה ליד בגדד. ב- 1941, כשהיה בן 8 חווה את הפרהוד – הפוגרום הגדול ביהודי עיראק. בגיל 13 הצטרף למחתרת הציונית בעיראק, ובגיל 15 החליט לעלות לישראל ללא ידיעת הוריו. במסע שנמשך כחצי שנה, תוך סכנות וחששות, שבסופו הצליח עזרא לעלות לישראל דרך איראן. בארץ הובא למחנה עולים בבית ליד, ולאחר מכן עבר לקיבוץ נען. לאחר תקופה חבר למשפחתו שעלתה לישראל ושוכנה במעברה ברמת השרון. לצד סיפור הבריחה המרתק מעיראק, ולצד תיאור ההתמודדות עם קשיי הקליטה בארץ, הדגיש עזרא בפני התלמידים, שהקשיבו מרותקים לסיפור חייו, עד כמה העובדה שיש לנו כיום מדינה ראויה להערכה ואינה מובנת מאליה. "אי אפשר להסביר למישהו שנולד במדינה קיימת מה זה שאין לך מדינה. גם אם כל צרכיך החומריים מסופקים, כשאתה חסר מדינה אתה יוצא לרחוב ואתה חשוף לכל התנכלות והצקה. ברחוב קראו לי יהודי כגנאי. וחשוב מכך, כולנו יכולים ללמוד מכך עד היום על חשיבות קליטת העלייה. כל אחד מאיתנו יכול גם היום להסביר פנים ולהקל על קליטתו של עולה חדש".

מסכמת טלי כרמי, מחנכת ומורה לספרות באלון: המפגש עם עזרא הפגיש את התלמידים עם סיפור המקביל לסיפורו של אלי עמיר, פנים אל פנים. ניסיתי להחיות עבורם, אפילו לשעה אחת, את חיי היהודים בעיראק ואת המעבר לישראל הן דרך סיפור אישי מרתק והן דרך הטעמים והריחות של בגדד, שכמעט ניתן לחוש בהם כאשר קוראים את "מפריח היונים". מעבר לסיפור האישי, נפגשו התלמידים עם אדם שהגיע לישראל במסגרת הגשמה ציונית ופעל בשנים בהן הוקמה המדינה. היה חשוב לי שיבינו, שגם לדור הצעיר היום יש אתגרים רבים בתרומה למדינה ולחברה, וכל דור צריך למצוא את דרכו ולהגדיר את מטרותיו.