ענבר סוירפמן, מורה לתאטרון מספרת על ימיה כתלמידה באלון: "תיכון אלון היה עבורי בית שני. באולם התיאטרון ביליתי את מירב שעות היום שלי. כשסיימתי את לימודי המשחק בסטודיו של ניסן נתיב ולימודי התיאטרון וההוראה בסמינר הקיבוצים, גדעון ירון, שלימד אותי ספרות ותיאטרון בתיכון, והיה מורה נדיר ומשמעותי, הזמין אותי לעשות את הסטאז' שלי בכור מחצבתי והתגייסתי למשימה בהתרגשות ותחושת משמעות.  יש משהו מסגירת המעגל (ואולי מעין התפתחות ספירלית) בחזרה לביה"ס בו בגרתי – ללמד בו, להחזיר משהו ממה שקיבלתי למגמה, שאני כל כך אוהבת ולתיכון, שהיווה שלב מהותי בהתפתחות שלי, כמו גם לעבוד לצד מורים שלימדו אותי, ואותם אני אוהבת ומעריכה עד היום".

מיכל ברטל, מחנכת יב', מורה לאזרחות ומי ששימשה כרכזת שכבה בעבר סיפרה היום: "אחרי שסיימתי את ההסבה להוראה לא היה לי ספק שהמקום הראשון אליו אשלח קורות חיים יהיה התיכון בו למדתי. החוויה שלי בתור תלמידה בתיכון אלון נחרטה בזכרוני כחוויה חיובית ומאוד משמעותית. חוויה שעיצבה אותי ומשפיעה על מי שאני עד היום. היה לי ברור שאני רוצה להמשיך את החוויה הזו גם בתור מורה ומחנכת ושזה המקום הטבעי שלי. לחזור לתיכון אלון בתור מורה מאפשר לי לחוות ולהעריך מחדש ערכים שאני מאמינה בהם ואני נהנית מכל רגע".

סתיו צוקרשטיין, מורה ללשון מספרת על החלטתה לחזור ללמד באלון: הורי לימדו אותי שכאשר אני מקבלת דבר מה, תמיד חשוב שאדע גם לתת חזרה. את ארגז הכלים המגוון שקיבלתי בתיכון אלון, אני זוכה היום להעניק לתלמידיי.
את מה שעוזר לי להכנס לדמות המורה למדתי במגמת תיאטרון , אבל מה שבעיקר עוזר לי זה כל מה שלמדתי מהמורה שלי ללשון, אסף קהלת .

ד"ר נירית בן ארי, מורה לאנגלית ומחנכת יא', מספרת: "אחרי קריירה ארוכה בניו יורק, באום, ואחרי שלושה תארים החלטתי שהתחנה הבאה בחיי היא להיות מורה. ולא היה דבר נכון יותר עבורי מאשר לחזור לבית הספר שבו התגבשה זהותי בתחילת חיי – תיכון אלון. שוב אני מרגישה בבית, במקום הנכון לי, וכל חלק במסע שעברתי מביא אותי להתחבר שוב עם הנערה הצעירה שהייתי כשלמדתי בתיכון אלון מלאת חלומות ותקוות לעתיד. כשאני פוגשת את תלמידי הצעירים, שכל כך מזכירים לי את מי שהייתי בתחילת חיי, אני מרגישה חיבור לעצמי וגם את העוצמה להיות מי שאני ומה שאני".

ענת בר אוריין, מורה לספרות ומחנכת יב', מספרת כי כאשר הוצע לה לעשות את הסטאז בתיכון אלון היא לא הססה לרגע, במיוחד כאשר נודע לה כי רכזת הספרות באלון היא מורתה לשעבר ענבל ברגר מישר. "הרגשתי שזה יותר מצירוף מקרים, שנועדתי לחזור לתיכון אלון".

ואילו ענבל ברגר מישר מוסיפה: מעולם בעצם לא סיימתי תיכון. מיד לאחר הצבא, עוד טרם סיממתי את לימודי האקדמיים, נכנסתי להחליף מורה לספרות לשלושה חודשים. התאהבתי ונשארתי. אני מתחילה את שנתי ה- 22 בתיכון אלון עם אותה התלהבות כמו ביומי הראשון. הייתי במגמות מוסיקה וספרות, והן עדיין שי האהבות הגדולות בחיי".

מסכמת אנדי קליסקי, מנהלת אלון: העובדה שמורים רבים בחרו לחזור ללמד באלון, לאחר שחוו את בית הספר כתלמידים, מעידה כי בית הספר זכור להם כחוויה טובה ומעוררת געגןע. את מה שספגו באלון בשנותיהם כתלמידים הם יעבירו עכשיו לתלמידיהם, במן שרשרת שמשמרת את רוח בית הספר, זו המכבדת את השונות ואת רוח האדם. אין ליספק כי בעוד עשור או שניים ימצאו בחדר המורים של אלון מורים, שכיום חובשים את ספסלי הלימודים כתלמידינו.

1)מקצת מורות אלון כיום. מימין" דורית וייץ, מיכל ברטל, נירית בן ארי, טלי הראל, ענבר סוירפמן, ענבר כהן. למעלה מימין: ענת בר אוריין, ענבל ברגר וסתיו צוקרשטיין.  

טלי הראל	ענת בר אוריאן	ענבל ברגר	נירית בן ארי	ענבר סוירפמן