אביב קלאסי בתיכון "אלון": הצגות הגמר של תלמידי מגמת תאטרון עסקו במצבו של היחיד מול החברה

תלמידי שכבת י"ב במגמת תאטרון בתיכון "אלון" העלו השבוע את הצגות הגמר, המהוות גולת הכותרת של שלוש שנות פעילות במגמה וסיומן של 12 שנות לימוד. במסגרת הפרוייקט, יצרו תלמידי המגמה ארבע הפקות, המבוססות על יצירות מופת מהמאה ה-20: "האדרת", מאת ניקולאי גוגול, "בעל זבוב" מאת וויליאם גולדין, "הנסיכה איבון" מאת ויטולד גומברוביץ, ו"שעיר לעזאזל" בהשראת "מעלה קרחות" מאת אפרים סידון.

הצגות הגמר הועלו בתמיכת משפחת גלר, שיזמה את פרוייקט ניצן, לזכר בתם ניצן גלר, בוגרת מגמת תאטרון.    

תלמידי המגמה עבדו על פרוייקט הגמר במשך 9 חודשים, ולקחו אחריות על השלבים השונים של ההפקה. התלמידים יצרו עיבודים  משלהם למחזות, עיצבו מחדש דמויות והטביעו את חותמם האישי על התוצר הסופי, תוך שהם מביאים את ה"אני מאמין" שלהם כיוצרים וכבני אדם אל הבמה.

נושא התמודדותו של היחיד, הפרט, החריג, מול החברה או הקבוצה, עובר כחוט השני ביצירות השונות, שבוחנות דרך פריזמה זו את הטבע האנושי. כך, בחנה ההצגה "האדרת", את הדרך שבה האדם מסתכל על עצמו, לעומת הדרך בה החברה מסתכלת עליו, לאן השאיפה לשלמות תוביל אותנו וכמה רחוק נצטרך ללכת בכדי להביו שאין דבר כזה השלמה עצמית. ההצגה "שעיר לעזאזל" הציגה את מסעה של ראשת עיר הקרחים, שמגלה יום אחד שצמחה לה שערה, וכיצד היא מחפשת בית חדש ומתמודדת עם תחושת השונות. "בעל זבוב" המבוסס על רומן המופת, שמציג את הישרדותם של קבוצת נערים על אי בודד, עיצב את המעגל כדימוי ל"קבוצת השווים" ובחן מה קורה כאשר המעגל נשבר והשוויוניות נהרסת. אילו תכונות מוציאה הקבוצה מכל אחד, ומהי השפעת התכונות הללו על ההרכב הכולל של הקבוצה. ההצגה "הנסיכה איבון" עסקה בצעירה העוברת מסכת התעללות על ידי אנשי הארמון, תוך בחינת השאלה מניין נובע הרוע האנושי.   
תהליך היצירה של ההצגות היה פרוייקט משותף, שהתבסס על חקירת השאלות שהמחזות מעלים. מספרת אליאנה שניצר, שביימה את "הנסיכה איבון": "שאלתי את עצמי כיצד מפגש עם האחר מעורר את הרוע ואיך להתמודד עם הרוע האנושי. העבודה על המחזה אפשרה לנו להתמודד עם השאלה ולהבין כי יש שתי אפשרויות להתמודד עם הרוע- לרצוח את השני ולחיות את החיים בגלות, או ללמוד להסתדר עם הצד השני ולזכות בחיי מלך".

ומוסיפה מעיין ברונסקי, שביימה את "האדרת": "העבודה על המחזה אפשרה לנו להתמודד עם המראה הפנימית שלנו, הפגמים והרצונות שמובילים אותנו. אנו מזמינים את הצופים לחשוב עד כמה הם רודפים בחייהם אחרי שלמות ועד כמה מעצמם הם מאבדים במרדף זה. מהי האדרת שכל אחד מאיתנו עוטה? מהו החור באדרת עבור כל אחד מאיתנו? ואיזה מן סוף טומן בחובו המרדף האישי שלנו".   

כנהוג במגמת התאטרון באלון, בהפקות השתתפו גם תלמידי שכבות י' וי"א אשר נטלו חלק פעיל בהפקה בתפקידים טכניים ואחרים. את הפרוייקט הנחו המורים יהודית ג'ינגר, ואבי גז. דיתי אופק – הנחיית תלבושות ותפאורה, מתן פרמינגר- הנחית תאורה, נעמה רדלר- הנחיית מוזיקה, הנחיית דמטורגיה- אייל נחמיאס, רכז המגמה, והנחיית ספרי הפקה- רן שחל.  

רוצים לדעת עוד על המגמה? לחצו כאן